חידושי הלכות על עירובין צ״ו

1 תוס' בד"ה ימים כו' פרט לשבתות וי"ט נראה דאדרשה דלאות כו' עכ"ל דמדרשה מימים ולא כל ימים לא משתמע למעט שבת וי"ט טפי מימים של חול אי לאו דאדרשה דלאות קסמיך דשבת וי"ט סברא למעט שהן גופן אות וק"ל:

2 בד"ה מיכל בת כו' ולגבי אשה דלא מחייבה הוי כשלא בזמנו דכיון דלא מיכווני כו' עכ"ל ובכה"ג איירי הך דהילני המלכה וק"ק דא"כ מאי מוכיח מהך דמיכל בת כושי דקסברי מצות עשה שאין הזמן גרמא אימא דהוה מ"ע שהזמן גרמא ולא מיחו בה רבנן משום דלא הות מיכוונה כההיא דהילני ויש ליישב דבסוכה י"ל דאדם יושב בה כל השנה שלא לשם מצות סוכה מה שאין כן תפילין דודאי אין אדם מניחן אלא אם כן נתכוין לשם מצוה ומהרש"ל הקשה בזה וז"ל ותימה לי דלמא מ"ד לאו רשות מיחו בה משום ברכה לבטלה כמ"ש הרא"ש בפ"ק דקידושין ואפשר שהתוס' ר"ל כו' עכ"ל ע"ש גם שהרא"ש כתב כן שם התוס' דהכא מיאנו בזה דאי משום ברכה תקשה ליה לר"י ההיא דהילני המלכה ואם נאמר דלא היתה מברכת על הסוכה אם כן במיכל נמי נימא דלא היתה מברכת ברכת תפילין ולכך לא מיחו בה חכמים ומנלן דקסברי דמ"ע שאין הזמן גרמא היא ודו"ק:

3 בד"ה אבל באשה לא פליגי וא"ת דלמא משום דהוי מלבוש לאיש כדאמר בפרק במה אשה דתפילין דרך מלבוש עביד כו' עכ"ל הכי אמרינן התם אמתני' דאם יצא בתפילין בשבת אינו חייב חטאת דאפילו למ"ד שבת לאו זמן תפילין אינו חייב חטאת מ"ט דרך מלבוש עביד מיהו משמעתין דלעיל נמי מוכח דדרך מלבוש עביד למאי דמוקמינן דר"ג סבר שבת לאו זמן תפילין גם קושייתם ותירוצם גמרא ערוכה היא שם ד' ס"ב אהא דאמר עולא וחילופיהן באיש וקסבר עולא נשים עם בפני עצמן ואיתיביה אביי המוצא תפילין כו' ואי אמרת נשים עם בפני עצמן הן והא מ"ע כו' קסבר ר"מ כו' ע"ש ודו"ק:

4 בד"ה לא ס"ד כו' דממ"נ סתמא דברכות דלא כר"מ דקסבר ההוא מתניתין דנשים סומכות לאו רשות כו' עכ"ל ק"ק להאי תירוצא הך סתמא דברכות דנשים פטורות מן התפילין כמאן אתיא דכר"מ ור"י לא אתיא דאינהו סברי דתפילין מ"ע שלא הזמן גרמא ונשים חייבות וכר' יוסי נמי לא אתיא דאיהו סבר רשות והך מתניתין דברכות סבר דלאו רשות ודו"ק:

5 בא"ד משום דלא מתרצא מילתי' דר"מ זוג אין טפי לא אא"כ סבר שבת לאו זמן תפילין כו' עכ"ל ק"ק דאם כן הוא בפשיטות טפי ה"ל לאוכוחי דר"מ ור"י ס"ל דשבת זמן תפילין מדתני זוג א' אין טפי לא אלא ע"כ דא"ל למימר אע"ג דשבת לאו זמן תפילין הוא אפ"ה זוג א' אין טפי לא משום דדרך מלבוש וכחול שוויוהו רבנן ובחול אינו לובש רק זוג א' כדאמרינן לעיל וכן פי' הר"ן וכצ"ל ע"כ בפ' במה אשה לאביי דהוה ס"ד דהך ברייתא דאחד אשה ואחד איש סברה דתפילין מ"ע שהזמן גרמא היא אע"ג דקתני בה זוג א אין טפי לא והא דלא אוקמי פלוגתא דתנאי במתניתין בהכי משום דסתמא דמתניתין כר"מ היא ור"מ ס"ל דשבת זמן תפילין הוא מדקתני אחד האיש ואחד האשה ודו"ק:

6 בד"ה וכי אדם כו' וס"ד דתרוייהו אין מקושרות אלא שבישנות ניכר כו' וא"ת כיון דאין מקושרות היאך מכניסן כו' עכ"ל דבתרוייהו מקושרות ליכא לאוקמא דבישנות נמי למה לא ניחוש לקמיע כמו בחדשות דהא ודאי קמיעות עבידי להתיישן כמו תפילין אלא ע"כ דבקמיע אין עושין קשר דכולי האי לא עביד בהו כעין תפילין וישנות היינו שהקשר ניכר וליכא למיחש לקמיע ובחדשות שאינו ניכר יש לחוש לקמיע ואהא קשיא להו לכולי עלמא לרבי מאיר בין בחדשות בין בישנות ולר"י בישנות כיון דאינן מקושרות היאך מכניסן ותירצו דס"ד דבלאו קשירה לר"מ נמי הוי דרך מלבוש ולר"י אף בלא עניבה ואפשר שיהיו מהודקין בלא קשירה ובלא עניבה לר"י על ידי כריכות הרצועות א"נ עונבו אפילו לר"י כו' ודו"ק: